מאפיינים של לבוש אתיופי מסורתי

לפי ויקיפדיה, אנתרופולוגיה (מיוונית- פירושה המילולי הוא תורת האדם: אנתרו- אדם, לוגיה- תורה) היא :

"אנתרופולוגיה היא ענף מדעי העוסק בחקר האדם.

היא עוסקת באדם בכל הזמנים, ובכל רובדי חייו.

המוקד המרכזי של האנתרופולוגיה הוא התרבות, והיא יוצאת מתוך הנחה כי לאורך השנים, האדם, בכל מקום, פיתח יכולת לראות את העולם בצורה סמלית, ולעצב את עצמו, את החברה

ואת העולם כולו, על פי הסמלים הללו. "

בין הרבדים הנחקרים בענף ישנם דת ,מנהגים ואמונה, חוק ופוליטיקה, שפה ולבוש.

האחרון, משקף לנו בצורה פיסית מידע רב על החברה הנחקרת, החל מהצמחים שצמחו בסביבתה, עד סמלי סטטוס שונים ומעמדות.

מאמר זה יתאר את הלבוש המסורתי האתיופי, ואת מה שהוא יכול לספר לנו על החברה האתיופית המסורתית.

 

חומר הגלם

לבוש אתיופי המסורתי עשוי מכותנה. בדרך כלל הגלימות והשמלות הלבנות הן תוצרים של אריגה ביתית. תנאי גידול הכותנה מתאימים לאקלים האפריקאי, והכותנה היוותה חלק משמעותי מהתעסוקה ובשימוש החברה האתיופית.

 

גברים ונשים

כמובן, הלבוש המסורתי האתיופי משתנה בין גברים לנשים,
הגבר הכפרי לובש בגד הנקרא "גַּבִּי" – גַּבִּי הוא צעיף או גלימה של גברים. כדי ליצור גבי מחברים יחד שני בדים לפחות.
האישה הכפרית לבושה מערכת לבוש המורכבת משלושה פריטים: "קמיס"(שמלה שהיא סוג של גלימה) "מקנט"(אבנט), ו"נטלה" או "אגדמיה" (מעטפת לכתפיים). בקצוות של הקמיס היו פסים צבעוניים לקישוט. המאפיין הבולט בגלימות אלה הוא עבודת הרקמה.

 

חלוקות העבודה בהכנת הבגד

חלקה של האישה בעבודה היה היותר עדינה ומחושבת- היא היתה אחראית להכנת הכותנה ועבודת הרקמה שעל גבי הקמיס, ואילו הגבר היה אחראי על אריגת הבגד.

 

רקמה אנושית

הרקמה האתיופית ייחודית במורכבותה ויופייה. סודות הרקמה האתיופית והמוטיבים הגאומטריים הפשוטים ועם זאת מורכבים המקשטים את שולי הבדים מבטאים את מורכבות ומלאות עולמה הפנימי של האישה.

 

בכפר ובעיר:

כמו במקומות רבים בעולם, גם באתיופיה, הגרים בכפר נוהגים להתלבש אחרת ממי שגרים בעיר, בהתאם לתפאורת החיים שלהם ולצרכי היום יום. בעיר מקובל יותר ללבוש חולצות, חליפות ומכנסיים בדומה למקובל במדינות מערביות. מעבר לבגדים היומיומיים שתיארנו , הנטלה, האבנט והקמיס, יש את הכּוּתַה – כּוּתַה היא גלימה חגיגית של גברים ונשים, ולובשים אותה, בעיקר, בערים. את תחתית הכּוּתַה מקשטת רקמה מיוחדת.

 

תכשיטים וסימנים אחרים

באתיופיה מקובל לענוד תכשיטים ואבזרים שונים, הנשים והגברים כאחד: גברים רבים נוהגים לענוד טבעת חותם מכסף או מזהב, זקנים ומכובדים מחזיקים בידם שרביט משיער לבן של זנב סוס(!), או מוט הליכה מגולף: כַּזָרָה (באמהרית – מקל), כוהני הדת מסתייעים בְּטֶלָּה שהיא מעין שמשייה צבעונית.

לסיכום, ראינו שיש הבדלים בלבוש המסורתי האתיופי בן הנשים והגברים, ובין תושבי הכפר או העיר, ויש מגוון תכשיטים וסימנים מיוחדים שמספרים לנו על התרבות והמעמדות המיוחדים. הלבוש האתיופי המסורתי מספק לנו הצצה ייחודית לחברה עם תרבות עשירה ומיוחדת במינה.